מוזיאוני מאדאם טוסו

מוזיאון השעווה מאדאם טוסו נוסד בלונדון בשנת 1835 על ידי פסלת השעווה הצרפתייה מארי טוסו. ראשיתו של הסיפור מתחיל בשנת 1761, כאשר מארי נולדה בשם מארי גרוסהולץ בשטרסבורג שבצרפת. אמה עבדה אצל פיליפ קורטיוס בברן שבשוויץ, רופא שהיה מיומן ביצירת דגמי שעווה. קורטיוס לימד את מארי הצעירה את אומנות פיסול השעווה, וכאשר עבר לפריז, היא ואמה הצטרפו אליו.

בגיל 17, על פי זיכרונותיה, היא הפכה למורה לאמנות של מאדאם אליזבת, אחותו של המלך לואי ה-16. במהלך המהפכה הצרפתית היא נכלאה למשך שלושה חודשים, אך שוחררה בהמשך. בתקופת המהפכה, היא יצרה דגמי שעווה של קורבנות רבים.

לאחר מותו של קורטיוס ב-1794, מארי ירשה את אוסף דגמי השעווה הגדול שלו. במשך 33 השנים הבאות, היא נדדה ברחבי אירופה עם תערוכה נודדת מהאוסף. היא התחתנה עם פרנסואה טוסו ב-1795, אימצה את שם משפחתו, ושינתה את שם התערוכה ל"מאדאם טוסו".

ב-1802 היא קיבלה הזמנה להציג את עבודותיה בתיאטרון ליסאום בלונדון. בשל מלחמות נפוליאון, היא לא יכלה לחזור לצרפת והמשיכה להציג ברחבי בריטניה ואירלנד. בשנת 1835 היא התיישבה בבייקר סטריט בלונדון ופתחה את המוזיאון.

אחת האטרקציות המרכזיות במוזיאון היה "חדר האימים", שהציג קורבנות של המהפכה הצרפתית ודמויות שעווה של רוצחים ופושעים אחרים. המוזיאון הפך במהרה להצלחה מסחרית והיה לחלק בלתי נפרד מחיי התרבות בלונדון הוויקטוריאנית.

עד שנת 1883, המקום המוגבל באתר בבייקר סטריט הוביל את נכדה של טוסו להזמין בניית מבנה במיקומו הנוכחי של המוזיאון ברחוב מרילבון. הגלריות החדשות נפתחו ב-14 ביולי 1884 וזכו להצלחה גדולה.

לאורך השנים, המוזיאון הוסיף דמויות שעווה רבות של אישים מפורסמים והיסטוריים, כולל לורד נלסון, הדוכס מוולינגטון, הנרי השמיני והמלכה ויקטוריה. חלק מהפסלים המקוריים שנוצרו על ידי מארי טוסו עצמה עדיין קיימים, למרות שרבים מהמודלים הישנים יותר ניזוקו בשריפה ב-1925 ובהפצצות על לונדון במלחמת העולם השנייה.

כיום, מוזיאון מאדאם טוסו הוא רשת בינלאומית של מוזיאוני שעווה, עם סניפים רבים ברחבי העולם. הסניף הראשון מחוץ לבריטניה נפתח באמסטרדם ב-1970, ומאז נפתחו סניפים נוספים באסיה, אירופה, צפון אמריקה ואוקיאניה.